בתקופת הקורונה נפגעה בעיקר שכבת העובדים בעלי השכר הנמוך כמו נשים, חרדים, צעירים, עובדים זמניים וכיוב'. בין האוכלוסיות שנפגעו היו אלה הסטודנטים שבימים כתיקונם משלבים עבודה זמנית עם לימודים או אפילו מתחילים להשתלב במקומות עבודה הקשורים לתחום לימודיהם.
באתר לימודים בישראל' (universities-colleges) ביקשו לבדוק את מצבם התעסוקתי של הסטודנטים בתקופת הקורונה ואת מצב רוחם בנוגע לסיכויי העסקתם בעתיד.
מהסקר שהופץ בקרב סטודנטים עולה כי 59.1% מהסטודנטים אינם עובדים כאשר למעלה ממחציתם התייאשו מלחפש עבודה או כלל לא מתאמצים.
עוד עולה מהסקר כי רק לכרבע מהסטודנטים יש עבודה קבועה.
מבין הסטודנטים שהשיבו שהם עובדים בעבודה קבועה, כחמישית מהם עובדים בתחום הלימודים שלהם.
אמנם לרוב הסטודנטים (70%) לקח עד 3 חודשים למצוא עבודה אולם כמעט 12% מהם לא מצאו עבודה במשך שנה ויותר.
71.4% אופטימיים שימצאו עבודה הולמת בתום לימודיהם אולם רק 42.4% מהסטודנטים מאמינים שיקבלו רמת שכר שתתאם את ציפיותיהם בסיום לימודיהם.
25.7% מהם אינם מאמינים שיעבדו במקצוע שלמדו בעוד 10 שנים.
כ 15.7% מהסטודנטים עובדים בעבודה זמנית כאשר 22.2% מהם עובדים בתחום הלימודים שלהם יחד עם זאת כמעט מחציתם אינם מאמינים שימצאו עבודה הולמת עבורם בסיום לימודיהם.
לדברי עידו רוזנר מנהל אתר לימודים בישראל, אנו למדים כי למרות שנדמה שמצבם התעסוקתי של הסטודנטים אינו טוב, עדיין אפשר להתרשם מכך שקיימת אצלם אופטימיות זהירה. לטעמי הסיבה לכך היא שבשנים האחרונות וביתר שאת מאז פרוץ הקורונה, אנו רואים מגמה של התמקדות בלימודים שעשויים להבטיח רמה גבוהה של הסתברות, תעסוקה נאותה ומתאימה.
