הצלחה למחקר חדש במכון וולקני בשיתוף קרן קיימת לישראל ומועצת הדבש: ייצור העתקים גנטיים של שתילי אקליפטוס עשירים בפריחה סתווית וקיצית, שישלימו אספקת צוף- המזון העיקרי של דבורת הדבש בעונות דלות בפריחה

0
737
קרדיט- דרור שגיא

השתילים החדשים יינטעו בט"ו בשבט על ידי הדבוראים

מחקר חדש משותף של מכון וולקני, קרן קיימת לישראל בשיתוף מועצת הדבש וארגון מגדלי הדבורים בישראל, הצליח לאתר ולהרבות עצי אקליפטוס עשירים בפריחת קיץ וסתיו, לטובת מרעה דבורי הדבשהאקליפטוס הינו מקור הצוף (המזון) העיקרי של דבורת הדבש הנמצאת בסכנת הכחדה ופריחה מעץ גדול אחד מהווה מזון לכוורת שלמה, שתפוקתה מגיעה לכמות דבש הנעה בין 50-30 קילוגרמים.

מעבר לתועלת הישירה של ייצור דבש טבעי, חשיבותה העיקרית של דבורת הדבש מתבטאת בהאבקת גידולים חקלאיים וצמחי בר. שירותי ההאבקה שמספקים מגדלי הדבורים – הדבוראים – לחקלאי, באמצעות דבורת הדבש, הם מוצר חיוני והכרחי לקיום חקלאות הצומח בישראל, אשר הצורך בה אינו שנוי במחלוקת ונועד להבטיח אספקת מזון.

בארץ, ניכרת בשנים האחרונות ירידה במקורות מזון לדבורים, בעיקר בעונת הקיץ והסתיו עקב היעדר צמחיה פורחת מספקת וזאת בהמשך למגמה כללית של התמעטות המזון לדבורים, כלומר, צוף כתוצאה מהתרחבות שטחי הערים, הבטון והנדל"ן וצמצום האזורים החקלאיים, מגמה הנחקרת כגורם העיקרי לתופעת היעלמות הדבורים. המחסור בפרחי צוף גורם לירידה בייצור הוולד, ולהתמוטטות מושבות הדבורים.

עצי אקליפטוס מהווים פתרון משמעותי לבעיה, מאחר וחלקם פורחים בשפע דווקא בעונת הסתיו ומייצרים צוף ואבקת פרחים בכמויות גדולות. עם זאת, מקורם של מרבית עצי האקליפטוס בארץ, בזרעים ולא בשתילים וניכרת שונות גדולה בעוצמת ומועדי הפריחה, בין הפרטים השונים, ככל הנראה על בסיס שונות גנטית.

במסגרת המחקר בהובלת ד"ר עינת שדות, חוקרת במכון למדעי הצמח וד"ר ארנון דג, חוקר במרכז מחקר גילת לחקלאות על סף מדבר במכון וולקני, יחד עם תלמיד המחקר אבי אליהו, אותרו עצי אקליפטוס בוגרים שניטעו על ידי דבוראים וסומנו על ידיהם כמצטיינים בפריחתם הקיצית והסתווית, מהם נלקחו ייחורים (חלק שנשתל באדמה ממנו יצמח שתיל חדש). ריבוי מייחורים של עצי איקליפטוס בוגרים נחשב בעבר כבלתי אפשרי מכיוון שעצים אלו מאבדים את כושר ההשתרשות כשהם מגיעים לבגרות. הצלחת הריבוי מייחורים התאפשרה הודות לשימוש בחומרי השרשה ניסיוניים, שפותחו בשלוש השנים האחרונות במסגרת שיתוף פעולה עם דר' רועי וינשטיין מאוניברסיטת תל אביב, אשר הראו יעילות משופרת בהשרשת ייחורים.

 החוקרים התמקדו בשלושה מינים מצטיינים: אקליפטוס המקור, אקליפטוס ברכיפילה, ואקליפטוס טרבוטי, מהם יצרו שתילים רבים, שניטעו בחלקת המחקר הניסיונית במכון וולקני. מרבית העצים פרחו כבר לאחר שנה.

בחלקו השני של המחקר, העבירו החוקרים כמאה שתילים חדשים של אקליפטוס מהפרטים המצטיינים, לדבוראים ברחבי הארץ, לנטיעה בט"ו בשבט, בסמוך לנקודות הצבת הכוורות, במטרה לעקוב ולבחון את העצים ופריחתם באופן אחיד בתנאי סביבה שונים.

ד"ר עינת שדות, חוקרת במכון למדעי הצמח: "אנו מתכננים להמשיך ולרבות וגטטיבית עצים מצטיינים בעלי פריחה שופעת לטובת ענף המכוורת גם בשנים הקרובות ולהוסיף מינים נוספים בעלי עמידות מוכחת ליובש שיתאימו לנטיעות בנגב. העצים שכבר נשתלו יהוו מערכת מחקרית יעילה לבחינת מידת ההשפעה של הרקע הגנטי לעומת תנאי הסביבה על האחידות בפריחה. בנוסף, נבחן את הערך התזונתי של הצוף והאבקה במיני העצים השונים, על מנת להבטיח נטיעות שיספקו תזונה מלאה לדבורי הדבש" אומרת ד"ר שדות ומוסיפה, "מבדיקות ייצור הצוף ומספר הפרחים של העצים המצטיינים, הוערך פוטנציאל של 300-500 ק"ג דבש מדונם שיינטע על טהרת השתילים החדשים, מדובר בתנובה גבוהה מאד יחסיתהעשרת שטחי המרעה לדבורים באמצעות חורשות פורחות בעונה הקשה, עשוי לתרום להתמודדות עם בעיית מיעוט מקורות הצוף ואכן, גישה זו כבר החלה למשוך התעניינות בקרב חקלאים בעולם".

אופי רייך, מנכ"ל מועצת הדבש מברך על תוצאות המחקר החיוביות ועל שיתוף הפעולה החשוב עם מכון וולקני וקק"ל למען הצלת דבורת הדבש: "בעולם מעניקים למחקרים על הדבורים חשיבות עליונה, מאחר והדבורים מאביקות 80% מייצור גידולי החקלאות, וללא הדבורה לא תתקיים האבקה ולא יהיה מזון מהצומח לאנושות ולחי. בט"ו בשבט הקרוב ייטעו הדבוראים את שתילי האקליפטוס שקיבלו ממכון וולקני וכולנו ציפייה, כי יניבו כמויות גדולות של צוף בפרק זמן קצר עבור דבורי הדבש. במקביל מתקיים בט"ו בשבט פרויקט הנטיעות הצופניות המשותף לדבוראים ולקק"ל".

 אביב אייזנבנד, אגף הייעור, קק"ל: "זה כבר מעל 20 שנה שקק"ל מקיימת שיתוף פעולה מוצלח, עם מועצת הדבש והדבוראים, המתחיל באיסוף זרעים וגידול שתילים (בשלוש משתלות קק"ל), של עשרות מיני עצים ושיחים צופניים, עבור שורה של מטרות. בנוסף, קק"ל תומכת במחקרים יישומיים בתחומי היער השונים כמו גם בפיתוח שיטות לריבוי של עצים מצטיינים, שאותרו בשטח וסומנו על ידי הדבוראים. המחקר ימשיך להתמקד בעמידותם ליובש, ובכאלה המראים יתרון במועד הפריחה, משך תקופת הפריחה והיותם ספק מצטיין של צוף ואבקה. קק"ל תמשיך לתמוך ולקדם את המחקר היישומי בענף היער גם בעתיד, לשיפור העשייה היערנית על גווניה השונים".

מנתוני מועצת הדבש: ערך הייצור החקלאי הנובע מהאבקת הגידולים החקלאיים על ידי הדבורים, עומד על כ- 3 מיליארד שקלים בשנה. בישראל 510 דבוראים המטפלים ב-120,000 כוורות, מתוכן 80,000 כוורות משמשות להאבקת גידולים חקלאיים.

קרדיט- דרור שגיא
קרדיט- דרור שגיא

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here